יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

מה זאת אהבה?

בשפתם של בני האינואיט החיים באזור הארקטי יש עשרות מילים המתאות שלג, כי השלג בכל צורותיו ומופעיו - קליל כנוצה, כבד, אבקתי, מחטני, דמוי ברד, בוצי, נישא ברוח וכדומה - מרכזי לחייהם ולהישרדותם מיום ליום. בתרבות שלנו, אם לשפוט על פי שירים, ספרים וסרטים, האהבה חיונית לחיינו, ועם זאת יש לנו רק מילה אחת לתופעה כה מורכבת ורבת-פנים. לאהבה יש ביטויים כה רבים ושונים: ישנה האהבה שאתה מרגיש כלפי הוריך, כלפי אחיך, כלפי ידידיך, אבל אפילו אם נשים בצד את הסוגים האלה של אהבה משפחתית ואפלטונית, ונתמקד באהבה הרומנטית - נושא האתר הזה - יש עדיין סוגים וגוונים למכביר. לכל אחד יש דעה בנושא האהבה, אבל האם רגש אוניברסלי וגחמני זה נתון בכלל להגדרה?

במשך אלפי שנים ניסו אנשים מן השורה להבין ולהסביר את האהבה. בעיניי, אחת האבחנות הטובות ביותר באה מיוון העתיקה: לפני קרוב ל-2,500 שנה דיבר הפילוסוף אפלטון על האהבה במונחים של שלמות. בדיאלוג "סימפוזיון" העלה אפלטון את ההשערה שכל אחד מחפש את החצי השני שלו בתקווה להיות שלם, ולכמיהה האנושית הזאת קרא "החיפוש אחר האהבה". באותו דיאלוג אומר סוקרטס, מורהו של אפלטון, "באהוב אנו מבקשים וחושקים במה שאין בנו".

לכל דת יש דעות משלה על האהבה, היות שהאהבה מרכזית לאמונותינו הרוחניות. כך למשל בחתונה נוצרית ניתן לשמוע את הציטוט הידוע מדברי שאול התרסי (פאולוס הקדוש) באיגרתו לקורינתים: "האהבה סבלנית ונדיבה; האהבה אינה מקנאת או מתהדרת; האהבה לא תתפאר ולא תתהלל, היא לא תנהג בגסות..."

"אהבה וחמלה הן הכרח, לא מותרות. בלעדיהן, האנושות אינה יכולה לשרוד." - הדלאי למה.

גם היהדות רואה את הבעל והאישה כמשלימים זה את זו. לפי הרב הרולד קושנר, התלמוד מלמד שגבר אינו שלם בלי רעיה, ואישה איננה שלמה בלי בעל. גם הקוראן מדבר על הרעיון האהבה כהשלמה: "אלוהים ברא את האיש והאישה כשני חצאים משלימים, כמו שהלילה משלים את היום והיום משלים את הלילה."

הבודהיזם משווה את האהבה והנישואים לחיבור ריקות עם אושר עילאי. הדלאי לאמה, מנהיגו הרוחני של הבודהיזם הטיבטי, אומר, "אהבה וחמלה הן הכרח, לא מותרות. בלעדיהן, האנושות אינה יכולה לשרוד."

אנשי מדעי החברה נוקטים גישה אנליטית יותר להבנת האהבה. ריצ'רד רפסון ואיילין הטפליד, חוקרים באוניברסיטת הוואי, עושים אבחנה בין שני טיפוסים עיקריים של אהבה, שהם קוראים להם "אהבה של תשוקה" ו"אהבה של רעות". את הראשונה, אהבה של תשוקה, הם מגדירים כמצב של השתוקקות עזה ומתמשכת לאיחוד עם האדם האחר, משיכה שכרוכה ברגשות מיניים ובתגובות רגשיות עזות. אהבה של רעות איננה טעות וריגושית באותו אופן, אלא כרוכה ברגשות של עדנה ואמון כלפי  האחר. אתה מרגיש משיכה עמוקה ורוצה להתחייב לאותו אדם.

רוברט סטרנברג, פרופסור לפסיכולוגיה ולחינוך באוניברסיטת ייל, מציג תיאוריה משולשת של אהבה, וסבור שהיא מורכבת מתשוקה, מאינטימיות ומחויבות. תשוקה היא החלק הפיזי - היא גורמת לך לחוש מעורר ונועז, ולפעמים מובילה להחלטות גרועות. אינטימיות היא הנאה שאתה מפיק מן הקרבה ומן החיבור, ומחויבות היא הסכמתם ההדדית של בני הזוג לגרום לקשר להצליח. לפי סטרנברג, שילובים שונים של שלושת המרכיבים האלה מניבים סוגים שונים של אהבה, וכשאתה מצליח לחבר את כל שלושת הקודקודים של המשולש כך שהם יפעלו יחד, אתה מקבל אהבה שופעת ומתמשכת.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה